שאלה מן העבר · 1/1
⏳לפני מאה שנה
גם על קיבוץ הגלויות אמרו פעם שיבוא רק בדרך נס, והמציאות הראתה אחרת.
השיעור נפתח בשאלה פשוטה וגדולה: איך ייבנה בית המקדש השלישי? האם בני אדם יבנו אותו, האם הוא ירד מן השמים, ואולי יש כאן גם וגם? יש מי שחושבים כך ויש מי שחושבים אחרת, וכדי לדעת לאן פנינו מועדות, כדאי להתחיל דווקא מן העבר.
לפני כמאה שנה חשבו יהודים צדיקים רבים שהגאולה תבוא רק בידי שמים. הם היו בטוחים שאין שום סיכוי שקיבוץ הגלויות יתרחש על ידי מעשה בני אדם, ושמי שמנסה להתקבץ לארץ ישראל בכוח עצמו – לא יצליח.
וכולנו יודעים מה קרה בסוף. הקדוש ברוך הוא גלגל את הדברים אחרת, וקיבוץ הגלויות התחיל לקרות גם על ידי מעשי בשר ודם. מי שהיה אומר לפני מאה שנה שכך יהיה, היו רואים בו חולם.
הרב מזכיר שבאותם ימים כמעט איש לא האמין. אפילו מי שעמדו בראש החלום הזה ראו לפעמים את המציאות כחסרת תקווה. הלקח פשוט: כשאנחנו שואלים איך ייראה העתיד, עלינו לזכור שגם בעבר הייתה ודאות גמורה שהדברים יקרו רק בנס – והקדוש ברוך הוא בחר בדרך אחרת. מתוך הזהירות הזאת ניגשים ללמוד את המקורות על בית המקדש.
חלק ב' מתוך ד'
המקדש היורד מן השמים
המקדש היורד מן השמים · 1/3
🔥השיר על המקדש היורד באש
המקור המרכזי לכך שהמקדש ירד מן השמים הוא דברי רש"י במסכת סוכה.
רבים מכירים שירים על ירושלים, ובהם שיר ששר על בית המקדש שירד באש מן השמים. מי שכתב אותו סבר כנראה שכך ייבנה המקדש השלישי. אבל מה המקור לכך, והאם זה מוכרח?
המקור המפורסם הוא רש"י בגמרא במסכת סוכה. הגמרא שם עוסקת באיסור חדש, ואומרת שחכמים גזרו על יום ט"ז בניסן מחשש שמא ייבנה בית המקדש סמוך לחג, או בלילה. רש"י מקשה: הרי בית המקדש אינו נבנה בלילה, ואינו נבנה ביום טוב, ואיך אפשר לחשוש לכך?
ומתרץ רש"י: הדינים האלה נאמרו על בניין שבני אדם בונים. אבל מקדש העתיד שאנו מצפים לו – בנוי ומשוכלל הוא, ויגלה ויבוא משמים, שנאמר: "מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ". בניין כזה יכול להופיע גם בלילה וגם ביום טוב.
מכאן למדו אנשים רבים שבית המקדש השלישי יירד מן השמים. ויש להוסיף מקור נוסף שאנו אומרים בכל שנה בתשעה באב, בתפילת "נחם": "כִּי אַתָּה ה' בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ, וּבָאֵשׁ אַתָּה עָתִיד לִבְנוֹתָהּ". גם כאן נשמע שהבניין העתידי הוא בניין של אש, מעשה שמים.
המקדש היורד מן השמים · 2/3
🧯עלי לשלם את הבערה
הגמרא בבבא קמא מתארת את הקדוש ברוך הוא כמי שעתיד לבנות את ציון באש.
לתפילת "נחם" יש שורש בגמרא במסכת בבא קמא. הגמרא מביאה שם משל מדיני נזיקין: מי שהבעיר אש, עליו לשלם את הנזק. ואומרת הגמרא שהקדוש ברוך הוא אמר כביכול: עלי לשלם את הבערה שהבערתי. אני הצתי אש בציון, שנאמר "וַיַּצֶּת אֵשׁ בְּצִיּוֹן", ואני עתיד לבנותה באש, שנאמר: "וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם ה' חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב".
גם מכאן נשמע לכאורה שהבניין העתידי יבוא ממעל, כמו האש שירדה והחריבה. ואם כן, יש לנו כבר שלושה מקורות לצד הזה: רש"י בסוכה, הגמרא בבבא קמא ונוסח התפילה בתשעה באב.
שאלת השיעור היא איך כל אלה מתיישבים עם המקורות שבצד השני. לפני שמגיעים לתשובה, צריך להכיר את כל הצדדים, ולא להסתפק במקור אחד שנוח לנו לאחוז בו, גם אם הוא מפורסם ואהוב מאוד.
המקדש היורד מן השמים · 3/3
🛋️המקורות שנוח לאחוז בהם
אדם נוטה לבחור את המקור שנוח לו, ולכן צריך ללמוד את כל המקורות יחד.
הרב מעיר הערה חשובה על טבע האדם. אנשים מעדיפים בדרך כלל לאחוז במקורות שנוחים להם, שקרובים ללבם, ולפעמים אינם שמים לב כלל שיש מקורות אחרים.
והרעיון שבית המקדש פשוט יירד מן השמים נוח מאוד. אני יושב בביתי, ובית המקדש נופל מוכן מן השמים – מה יכול להיות נפלא מזה? הרעיון שאנחנו צריכים לבנות אותו מטיל עלינו אחריות ועבודה, ולכן הוא פחות נוח.
מקור שני שמביאים לאותו כיוון הוא דברי הרמב"ם בהלכות מלכים: "הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ עָתִיד לַעֲמֹד וּלְהַחֲזִיר מַלְכוּת דָּוִד לְיָשְׁנָהּ... וּבוֹנֶה הַמִּקְדָּשׁ וּמְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל". מכאן למדו רבים שהמשיח הוא שיבנה את המקדש, ועד שיבוא – אין לנו מה לעשות.
אלו הם שני המקורות העיקריים לצד שבית המקדש ייבנה בידי שמים: רש"י בסוכה והרמב"ם בהלכות מלכים. כדי לראות את התמונה המלאה, צריך לפתוח גם את הצד השני של הספרים.
המקדש שבונים בידיים · 1/5
📚מאמר שאוסף את המקורות
מאמר של הרב פרנק אוסף מקורות רבים שלפיהם בית המקדש ייבנה בידי אדם.
הרב מביא מאמר שכתב אחיו של הרב צבי פסח פרנק, רבה של ירושלים. במאמר הזה, שהופיע לפני שנים רבות בכתב עת תורני, נאספו מקורות מן התלמוד הבבלי, מן התלמוד הירושלמי, מן המדרשים ומן המפרשים – וכולם מלמדים לכאורה את ההפך: שבית המקדש ייבנה בידי אדם.
המקור הראשון הוא התלמוד הירושלמי במסכת מעשר שני. מדבריו עולה שבית המקדש עתיד להיבנות עוד לפני מלכות בית דוד, כלומר לפני שיבוא המשיח.
ואם המקדש נבנה לפני ביאת המשיח, מסתבר שאינו יורד מן השמים. מקובל על כל המפרשים שלפני ביאת המשיח הגאולה הולכת בדרך הטבע, שלב אחר שלב, בלי ניסים גלויים ומופלגים. ירידת בניין שלם מן השמים היא נס גלוי שאינו מתאים לתקופה שלפני המשיח.
הרב מבהיר שיש הבדל בין "ימות המשיח" לבין "המשיח". ימות המשיח הם תקופה, ויש מי שאומרים שאנחנו כבר בתוכה. המשיח הוא אדם, וביאתו היא שלב נוסף. הירושלמי מדבר על בניין שקודם לשלב הזה.
המקדש שבונים בידיים · 2/5
📐למה נכתבה מסכת מידות
אם המקדש יירד מוכן מן השמים, אין טעם ללמוד את מידותיו בדקדוק.
מקור נוסף הוא דברי הרמב"ם בפירושו למשנה. הרמב"ם שואל: לשם מה כתב רבי את מסכת מידות, שכל עניינה הוא מידות בית המקדש, אורכו ורוחבו וגובהו? ומשיב: כדי שכאשר ייבנה המקדש, נשמור ונעשה את התבנית ההיא.
הרב מסביר את עומק הדברים. אם בית המקדש יירד מן השמים בנוי ומשוכלל, מי צריך את מסכת מידות? מי יפתח את המשנה כדי לבדוק כמה אמה גובה המזבח? הכול יורד מוכן. אבל הרמב"ם כותב שאנחנו נצטרך לשמור ולעשות, ולכן גם הוא עצמו האריך בהלכות בית הבחירה.
מי שצריך לדעת את המידות, את הגובה והרוחב, הוא מי שעתיד לבנות בידיו. מי שמחכה שהמקדש יגיע משמים אינו זקוק להם.
באותו כיוון כתב התוספות יום טוב בתחילת מסכת מידות על נבואת יחזקאל. יחזקאל האריך בפרקים רבים בתיאור המקדש העתידי, ובבית שני, בגלל החטא, לא יכלו לבנות את כל חלקי הבניין כפי שתוארו שם. ואנחנו, כשנזכה לבנות את בניין העתיד, נצטרך להבין את הכתובים האלה. לכן הוא טרח מאוד להבינם, כי זו הלכה למעשה.
המקדש שבונים בידיים · 3/5
🧭שיתעוררו הגלויות ויבואו לבנות
גם הירושלמי מתאר את הגלויות שמתעוררות, עולות ובונות את בית המקדש.
בתלמוד הירושלמי יש עוד מקורות בכיוון הזה. באחד מהם מתואר שהגלויות הנמצאות בצפון, בבבל, יתעוררו, יבואו ויבנו את בית המקדש. הירושלמי מדבר בפשטות על בני אדם שבאים ובונים.
במקום אחר, במסכת פסחים, הירושלמי דן בשאלה הלכתית: מה הדין אם יינתן להם בית הבחירה בזמן מסוים – האם יעשו פסח שני? גם כאן ברור לו שבית המקדש יכול להינתן ולהיבנות בתוך מהלך היסטורי רגיל, ושיש לדון בהלכות שינבעו מכך.
ויש עוד מקור יסודי מן התורה עצמה. הרמב"ם מונה בספר המצוות מצוות עשה לבנות בית לעבודת ה', שנאמר: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם". זו מצווה מן התורה, המוטלת עלינו.
ואם יש מצווה לבנות, הרב שואל: למה שנרצה שהמקדש יירד מן השמים ויפקיע מאיתנו את המצווה? אנחנו רוצים לזכות בה. הבנייה בידינו אינה חיסרון, אלא זכות.
המקדש שבונים בידיים · 4/5
🙏סדר הברכות בתפילת שמונה עשרה
סדר הברכות מלמד שקודם ייבנו ירושלים והמקדש, ורק אחר כך יצמח משיח בן דוד.
הראיה שהרב רואה בה את העיקרית מכולן קשורה אלינו מאוד, כי אנחנו אומרים אותה שלוש פעמים ביום. בתפילת שמונה עשרה יש שלוש ברכות רצופות: "על הצדיקים", ואחריה "ולירושלים עירך ברחמים תשוב", ואחריה "את צמח דוד".
הגמרא במסכת מגילה מסבירה שהברכות סודרו לפי הסדר שבו הדברים יקרו במציאות: "וְכֵיוָן שֶׁכָּלוּ הַפּוֹשְׁעִים מִתְרוֹמֶמֶת קֶרֶן צַדִּיקִים... וְהֵיכָן מִתְרוֹמֶמֶת קַרְנָם? בִּירוּשָׁלַיִם... וְכֵיוָן שֶׁנִּבְנֵית יְרוּשָׁלַיִם, בָּא דָּוִד". והגמרא מביאה פסוק: "אַחַר יָשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ אֶת ה' אֱלֹקֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם".
רש"י שם מפרש: אחר שישובו – לבית המקדש, ואז יבקשו את ה' ואת דוד מלכם. כלומר, תחילה נבנית ירושלים, ובניין ירושלים כאן פירושו בית המקדש, ורק אחר כך בא משיח בן דוד.
אנשי כנסת הגדולה, ובהם נביאים, תיקנו לכל ישראל לדורות להתפלל בסדר הזה: קודם השכינה שבה לירושלים, אחר כך "ובנה אותה בקרוב בימינו בניין עולם", ורק אחר כך "את צמח דוד". יהודי אומר את הסדר הזה בכל יום, ואם המקדש קודם למשיח – לפי הכלל שראינו, הוא נבנה בדרך הטבע.
המקדש שבונים בידיים · 5/5
🏗️רבי יהושע בן חנניה ובניין המקדש
בימי התנאים, כשניתנה רשות, ישראל התאספו לבנות מיד ולא המתינו למשיח.
יש גם מעשה שהיה, המסופר במדרש. בימי רבי יהושע בן חנניה, לאחר החורבן, הגיע שלב שבו נחלש כוחה של מלכות רומי. המלכות נתנה רשות לבנות את בית המקדש, ונאספו מכל הגולה כדי לבנותו.
אבל העבודה נעצרה. שונאי ישראל הלשינו לפני המלכות, והרשות נשללה. ישראל התאספו והיו מוכנים למרוד, עד שרבי יהושע בן חנניה דיבר אל לבם, הביא להם משל והרגיע אותם.
הרב מצביע על נקודה אחת בסיפור. כשניתנה האפשרות, איש מן החכמים לא אמר: נחכה למלך המשיח, נחכה שהמקדש יירד מן השמים. לא עלה על דעתם דבר כזה. אם יש אפשרות לבנות, בונים.
גם המסורת מתלמידי הגר"א מוסיפה על כך. בעיתון "המגיד", לפני כמאה וששים שנה, הובאה שיחה עם אחד מתלמידיו של הגאון מווילנא. כשנשאל מה מקובל אצלם על דרך הגאולה, השיב שבארץ ישראל מוסכם אצל כולם שקודם ביאת המשיח תהיה גאולה ברשיון מלכי האומות, ייבנה בית המקדש כמו בימי בית שני, יקריבו קורבנות, ואחר כך יתגלה משיח צדקנו.
חלק ד' מתוך ד'
שני בתי מקדש
שני בתי מקדש · 1/5
⚖️איך מיישבים את הסתירה
יש מקורות שהמקדש יורד מן השמים ויש מקורות שהוא נבנה בידי אדם – וצריך ליישב ביניהם.
עכשיו עומדת לפנינו שאלה גדולה. מצד אחד, רש"י כותב במפורש שמקדש העתיד יגלה ויבוא משמים, ובתפילת "נחם" אומרים שבאש ה' עתיד לבנותה. מצד שני, הירושלמי אומר שהמקדש ייבנה לפני המשיח, הרמב"ם מסביר שלומדים את מסכת מידות כדי לבנות, סדר הברכות מלמד שירושלים קודמת לצמח דוד, ובני הדור של רבי יהושע בן חנניה מיהרו לבנות.
וקשה עוד יותר: רש"י עצמו מפרש בגמרא במגילה שישראל ישובו לבית המקדש ורק אחר כך יבקשו את דוד מלכם. איך כל המקורות האלה מסתדרים יחד?
התשובה, שהרב מכנה יסוד אדיר, מופיעה במאמר של הרב פרנק: עתידים להיות שני בתי מקדש. האחד ייבנה בידי אדם, והשני יירד מן השמים.
זה נשמע בתחילה כחידוש גדול, ואפשר לשאול: מי המציא דבר כזה? אבל הרב מראה שאין זו המצאה. יש לכך מקור מפורש במפרשים, ומשם אפשר לראות איך כל הדברים נקשרים יחד.
שני בתי מקדש · 2/5
🕎חנוכת הבית הזה
המלבי"ם מסביר שכבר בבית שני ציפו שמקדש של מעלה יירד על הבניין שבנו.
המקור הוא דברי המלבי"ם בספר עזרא. על בית שני נאמר שם שבני ישראל עשו את חנוכת "הבית הזה" בשמחה. המלבי"ם שואל: למה נאמר "הבית הזה"?
ומשיב בשם הקדמונים: אילו היו זוכים, היה מגיע בימי בית שני זמן הגאולה, ומיד אחרי שבנו את הבית בידיהם, היה יורד בית המקדש של מעלה, כמקדש שראה יחזקאל לעתיד לבוא, והיו מתחילים חנוכה שנייה. המילים "הבית הזה" מורות שהם ציפו לחנוכת בית אחר.
כלומר, כבר אנשי בית שני ידעו: אנחנו בונים עכשיו, ואם נזכה – יירד הבית שבנבואת יחזקאל מן השמים. הבניין שבידי אדם אינו סותר את הבניין שמשמים; הוא הבסיס שעליו הבניין העליון יכול לשרות.
כך התיישבו גם דברי הזוהר והגמרא. הרב מביא את דברי הרב יששכר שלמה טייכטל בספרו "אם הבנים שמחה": אין סתירה, ושניהם אמת. בתחילה למטה – מעשה ידי אדם, ואחר כך יירד עליו מלמעלה.
שני בתי מקדש · 3/5
🌍קיבוץ גלויות בשני שלבים
המשיח ישלים את מה שלא נעשה, ויקבץ את מי שעוד לא עלה.
באותה דרך מתיישבים גם דברי הרמב"ם שהמלך המשיח "מקבץ נדחי ישראל". היו שלמדו מדבריו שצריך להישאר בחוץ לארץ עד שיבוא המשיח ויישא אותנו על כנפיים לארץ ישראל, ובכך גם נתלו בפסוקים על הגאולה.
לפי היסוד שלמדנו, אפשר להבין את הרמב"ם אחרת. רבים יבואו לארץ עוד לפני המשיח, אבל לא כולם. יהיו שיישארו בארצות רחוקות. כשיבוא המלך המשיח, הוא ישלים את מה שלא קרה עד אז ויקבץ את מי שעדיין לא הגיע.
וכך גם לגבי בית המקדש. כשהרמב"ם כותב שהמשיח "בונה המקדש", אין הכרח לפרש שלפניו לא יהיה דבר. ייתכן שיהיה מקדש ראשוני, חלקי, שחסרים בו דברים. כשיבוא המשיח, יבוא המקדש השלם שעתיד לבוא בידי שמים.
הרב טייכטל, שנפטר בסוף ימי השואה, כתב שנראה פשוט שהמקדש של מטה, מעשה ידי אדם, ייבנה עוד לפני ביאת המשיח, כמו שמשמע בירושלמי. קודם יהיה קיבוץ גלויות ברשות המלכויות, ייבנה מקדש של מטה, ואחר כך יבוא המשיח, ורק אז יירד המקדש של מעלה.
שני בתי מקדש · 4/5
🌅המשיח עומד על גג בית המקדש
הפסיקתא מתארת את המשיח מכריז על הגאולה כשהוא עומד על גג מקדש שכבר בנוי.
לסיום מביא הרב מדרש מפורסם, שאולי מכירים אותו מן השיר, ואינם שמים לב למה שכתוב בו. בפסיקתא רבתי נאמר: בשעה שמלך המשיח נגלה, הוא בא ועומד על גג בית המקדש, ומשמיע לישראל ואומר להם: ענוים, הגיע זמן גאולתכם. ואם אין אתם מאמינים – ראו באורי שזרח עליכם, שנאמר: "קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ".
הרב מבקש לשים לב: המשיח הגיע, ואיפה הוא מכריז על עצמו? על גג בית המקדש. משמע שבית המקדש כבר עומד כשהמשיח מגיע. המדרש מסכם את כל מה שלמדנו.
ויש במדרש עוד פרט מפתיע. גם כשבית המקדש עומד, עם ישראל בארצו והמשיח עומד על הגג, יש מי שעדיין אינם מאמינים. קשה לאדם לשנות את דעתו. לכן המשיח אומר להם: ראו את האור.
הרב מעיר שלפני מאה שנה היה קשה מאוד לקרוא מדרש כזה ולתפוס אותו. איך ייתכן שיהיה מקדש לפני המשיח? היום, כשאנחנו רואים כמה מן הדברים התגשמו, קל יותר להבין את פשוטו.
שני בתי מקדש · 5/5
🕊️הסדר העתידי
קודם ירושלים והמקדש של מטה, אחר כך המשיח, ואחר כך השראת השכינה במלואה.
הסיכום הוא כסדר הברכות שבתפילה. בתחילה "ולירושלים עירך ברחמים תשוב" – בניין ירושלים והמקדש. אחר כך "את צמח דוד" – ביאת המשיח. ובשלב הבא "רצה" – "וְהָשֵׁב אֶת הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ", מקדש מרומם ונעלה מאוד, המקדש שמשמים שבנבואת יחזקאל.
איך זה ייראה בפועל? הרב אומר בענווה שאינו יודע. נראה שהמקדש הראשוני ייבנה בצורה פשוטה, בידי יהודים שיתעוררו לכך. ייתכן שחלק מן הציבור יכיר בו וחלק לא, ושהשכינה תשרה בו בצורה חלקית ולא מלאה. אחר כך, לאחר זמן שאיש אינו יודע, יבוא המשיח ויעמוד על גג הבית.
ואז יתקיים הפסוק: "קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח... וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ", ובהמשכו: "שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי, כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ". אז כולם יאמינו.
הלימוד מלמד אותנו שאין סתירה בין הציפייה לנס לבין המצווה לעשות. בית המקדש של מעלה הוא מתנת שמים, ובניין של מטה הוא עבודתנו. יהי רצון שנזכה לראות את שניהם במהרה בימינו.